בחזון אליהו, שתיכף יכנס בדלתותינו, נאמר: וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.
יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא

יומני היקר,

הבוקר ה־33, בוקר עצים במיוחד. עולים, יורדים, עולים יורדים, פעם חמישית למקלט.

׳תחושות מעורבות׳ כפי שנוהגים ללהג כתבלביי החדשות הפרושים בשטח.

משפחה שלמה מבני ברק שנפצעה מפגיעת טיל, הילדה במצב אנוש והרופאים נאבקים על חייה. ה ר ו פ א י ם, לא אדושם שאף פעם לא נמצא באזור

אצל סבתא ג'יריה עליה השלום, כן של בתיה התרנוגלת חגגנו סדר פסח שלא ראיתי מעולם בשום מקום אחר.
לא היה שולחן ישבנו כולנו על הריצפה מסביב כשבאמצע עמדה סלסלת קש ענקית היא הייתה צלחת הפסח שלנו.
כולם קראו בהגדה גם מי שלא ידע עדיין לקרוא ובחר לספר סיפור שהוא אוהב.
סבא שלי אדם דתי מאד קרא