סעודיה: מלך חדש, ריקוד ישן

סעודיה: מלך חדש, ריקוד ישן

המלך עבדאללה בן עבד אלעזיז אל-סעוד, מלכה השישי של סעודיה (2005-2015) הלך לעולמו בגיל 91. עבדאללה היה הבן ה – 12 מתוך 36 בנים (ומספר בלתי ידוע של בנות) של מייסד הממלכה הסעודית עבד אלעזיז אל- סעוד (1932-1953). יורש העצר הנסיך סלמאן הוכתר למלכה השביעי של סעודיה בו ביום שעבדאללה נקבר.

המלך סלמאן הוא בן 79. הוא מונה ליורש העצר לאחר ששני אחיו המבוגרים יותר, הנסיך סלטאן והנסיך נאאף, מתו בתוך שנה (2011-2012) שלושת האחים הם בנים לאותה אם – חצא אל סדירי, אחת מנשותיו של מייסד הממלכה הסעודית (נפטרה ב- 1969) בעוד אמו של המלך המנוח עבדאללה אגב, היתה פהדה אלשמרי, ואילו אמו של יורש העצר הנוכחי, הנסיך מקרן, היא ממוצא תימני.

בתקופת שלטונו התמודד המלך עבדאללה עם אתגרים פנימיים חברתיים וכלכליים גדלים והולכים בסעודיה, בעיצומה של סערה עצומה הפוקדת את המזה”ת והעולם הערבי. שעה שמדינות ערביות מתפוררות או בדרך להתפורר, אלימות פושה ומתפשטת באיזור והאתגרים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים העצומים של החברות הערביות מחוללים טלטלות עזות, נתפס המלך עבדאללה כמנהיג יציב, אחראי, שמקדם רפורמות בארצו באופן זהיר ומחושב, שהעקרון המנחה של התנהלותו ומדיניותו הינו השמירה על היציבות בממלכה. כביטוי לכך, התאפיינה מדיניותו של עבדאללה בעיקר בפעילות דיפלומטית ובגישה פרגמטית של תווך, גישור ופישור מחלוקות איזוריות מתוך רצון להבטיח ככל הניתן יציבות והימנעות מסחרור. כך למשל, היה עבדאללה מעורב בנסיונות להשיג פשרה פוליטית בלבנון, או הסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס. דוגמא נוספת היא יוזמתו לסיום הסכסוך הישראלי – פלסטייני. ואף כי התוצאות היו מאכזבות, לא היה בכך משום ביטוי לחולשתו של עבדאללה אלא בעיקר ביטוי לחומרת ומורכבות הקונפליקטים. הרצון לשמור על יציבות ככל הניתן היה בין השאר גם הרקע למדיניות הקשוחה של עבדאללה כלפי גורמים איזוריים כמו קטר, האחים המסלמים או חמאס, שבפעילותם גרמו לחוסר יציבות. תחום מרכזי נוסף במדיניותו של עבדאללה הינו כמובן הנושא האירני. מודאג עמוקות מהחתרנות האיזורית של אירן ומתכנית הגרעין שלה, פעל עבדאללה – לרוב בערוצים דיפלומטיים ודיסקרטיים – במאמץ לבלום את אירן ולעצור את תכנית הגרעין שלה. עם זאת, לא היסס עבדאאלה לפעול גם באופן נחרץ תוך שימוש בכח כדי להבהיר לאירן כי יש לו קוים אדומים. כך למשל, שלח המלך כוחות צבאיים לבחריין וסיכל נסיון הפיכה בבחריין בהשראת המשטר האירני. הצבא הסעודי פעל נגד שבטי החות’יים השיעים בצפון תימן הנתמכים על ידי המשטר האירני (נובמבר – דצבר 2009) ובסוריה, מממנת ומחמשת סעודיה כוחות של המורדים ובעיקר את “החזית האסלאמית הסורית” במלחמתם נגד אירן ואסד. בזירה הבינלאומית – על רקע האשמות שהופנו לסעודיה בגין סיועה לפעילות האסלאם המיליטנטי – יזם עבדאללה – במידה מסויימת של הצלחה – פעילות שנועדה לשנות את תדמיתה של סעודיה ולמצב אותה כגורם המעודד דיאלוג בין תרבותי ובין דתי, דוגל בסובלנות ולוחם בקיצוניות.

המלך סלמאן היה שותף מלא לדרכו להתנהלותו של המלך עבדאללה. לפיכך, ניתן להניח כי ימשיך במדיניות דומה. מטבע הדברים יש כאלה התוהים האם לאור חלופי המשמרות בסעודיה – כאשר ברקע נמשכות ומחריפות הטלטלות באיזור ולאור האתגרים הפנימיים המשמעותיים בסעודיה – תחווה סעודיה עצמה מציאות של חוסר יציבות?

תשובתי היא שאינני רואה בעתיד הנראה לעין סכנה ליציבות הפנימית בסעודיה. ראוי לשים לב לעובדה שביום בו נקבר עבדאללה הוכתר סלמאן למלך החדש וכל הצמרת הסעודית התייצבה כאיש אחד במפגן ציות ואחדות ברור להביע נאמנות למלך החדש. סלמאן עצמו ביצע מהלך חשוב ומעניין: הוא הודיע על מינויו של הנסיך מחמד בן נאאף (יליד 1959) לתפקיד יורש העצר לאחר הנסיך מקרן. הצעד של סלמאן חשוב משום שיורש העצר הנוכחי – הנסיך מקרן – הינו צעיר הבנים של מייסד הממלכה ולפיכך יהיה אחרון המלכים מהדור הראשון. המינוי של מחמד בן נאאף מתייחס כבר לדור השני: הוא יהיה הנכד הראשון של עבד עלזיז אל סעוד למלוך בסעודיה בבוא העת. בצעד זה משדר סלמאן מסר של יציבות – וזה אכן שם המשחק.
היציבות בסעודיה נובעת מכמה גורמים:
גורם אחד הוא העובדה שבית המלוכה מייצג מארג חברתי-כלכלי-פוליטי המושתת על בסיס שבטי ומשפחתי, שיש לו אינטרס משותף בשמירה על יציבות ובשימור ואבטחת המערכת החברתית – פוליטית- כלכלית הקיימת. במובנים רבים המונארכיה היא המארג החברתי והמארג החברתי הוא המונארכיה.
גורם שני הוא העושר של סעודיה, המאפשר לה לבצע השקעות ענק במטרה להתמודד עם האתגרים הכלכליים והחברתיים. תקציבה של סעודיה לשנת 2015 הוא קרוב ל 230 מליארד דולר, והוא הגדול ביותר בתולדותיה. מרבית התקציב מיועדת להשקעות בתחומי תשתיות, תעסוקה, השכלה, מינוף כלכלי ועוד. היכולת לתת מענה מתן לצרכים מספקת נדבך נוסף התורם שלמירה על יציבות הממלכה.
גורם שלישי הוא ההזדהות הרגשית העמוקה של האוכלוסייה עם בית המלוכה, המושתתת על שני רכיבים מרכזיים: רכיב אחד הוא לגיטימציה על בסיס דתי – תרבותי של בית המלוכה הסעודי. סעודיה נמצאות בחצי האי ערב שהוא ערש דת האסלאם והתרבות הערבית (תוארו של מלך סעודיה הוא “מגן המקומות הקדושים לאסלם בחצי האי ערב”) הרכיב השני קשור לקודים התרבותיים והחברתיים של החברה הסעודית שהיא חברה שבטית. ערכים של נאמנות, ציות ומסירות מוטמעים עמוק בחברה הסעודית, ויוצרים חיבור רגשי עמוק והזדהות עם בית המלוכה והעומד בראשו. טקסים מרכזיים בחברה הסעודית נותנים ביטוי לכך. כך למשל, טקס הביעה – שבועת הנאמנות – של הנתינים לשליט, או ריקוד החרבות – אלערצ’ה – שהוא “ריקוד העם” הרשמי של סעודיה המתקיים לציון עתות שלום, מלחמה או שמחה, ומקורו בתקופה הקדומה של התרבות הערבית. אין להמעיט בחשיבותו של גורם ההזדהות הרגשית: בתקופה שחלפה מאז החלו אירועי ההתעוררות הערבית הוכח יותר מפעם אחת – בירדן, מרוקו, סעודיה, כוויית – כי ההזדהות הרגשית של הציבור עם המונארכיה ועם המונארך ממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות המשטר והמארג החברתי – פוליטי.

If you want to have a better understanding of the news and what really drives the unfolding events…
Read the latest book of Avi Melamed,
INSIDE THE MIDDLE EAST | ENTERING A NEW ERA, available now >>>

Follow me on Twitter @AviMelamed; Facebook @InsideTheMiddleEast; for more Videos on YouTube https://www.youtube.com/c/AviMelamed

I can always be reached at Av*@Av********.com